דרור חסידים - ניהול מנהיגותי

TQL – דוגמא אישית ויצירת אווירה נעימה

 

דרור חסידים שם דגש בשיעור זה על הדוגמא האישית. דרור חסידים אף מספר על התנסות אישית שלו בתור מנכ”ל קרן רמלה

תכונה מנהיגותית לא פחות חשובה היא מתן הדוגמא האישית. מנהיג אמיתי אינו יכול לדרוש מעובדיו דברים שהוא בעצמו לא עושה. הוא למשל לא יכול לדרוש מהם להגיע בשמונה בבוקר כאשר הוא מגיע בעשר. הוא לא יכול לקחת לעצמו בונוסים מבלי לתת לעובדים נתח מהרווחיות.

מנהיג חייב לתת דוגמא אישית והדוגמא הטובה ביותר היא בצבא. במלחמת לבנון השנייה דובר לא אחת על מפקדים ברמות פיקוד בינוניות אשר ישבו בעמדות פיקוד אחוריות ופיקדו בשלט רחוק באמצעות מסכי הפלזמה ובכך פגמו במידה מסוימת באתוס הצהלי שמילת המפתח היא “אחרי”.

אריאל שרון לדוגמא במלחמת יום הכיפורים שפיקד על אוגדת המילואים בקרבות בסיני הנהיג את אנשיו באופן אישי. הפקודה “אחרי” שנשמעה ברשתות הקשר לא הייתה סתמית ולא נאמרה על ידי מפקד היושב באוהל הפיקוד המרוחק משדה הקרב, אלא מתוך אחד הטנקים שהסתערו לפנים.

דרישה נוספת ממנהיג היא ליצור בארגון סביבת עבודה נעימה ונוחה. כלומר, לגרום לאנשים לרצות לבוא למקום העבודה. דוגמא נהדרת לכך היא חברת גוגל. מקימי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג’ יחד עם המנכ”ל אריק שמידט הפכו את גוגל לא רק לחברה המרתקת ביותר והמשפיעה באינטרנט היום, אלא את מקום העבודה הנחשק ביותר בקרב כל מהנדסי ההייטק בכל העולם.

באופן אישי אני יכול להעיד כי כאשר ניהלתי את קרן רמלה אשר העסיקה למעלה מ-700 עובדים וכשמונים מנהלים קבעתי מדיניות לפיה עובדים לא צריכים לבקש רשות בכדי ללכת ולטפל בבעיות אישיות. גיליתי כי אם לעובדים יש בעיות אישיות הרי בלאו הכי הם לא יעילים בעבודה והדרך הכי טובה היא לאפשר להם לצאת באופן חופשי ממקום העבודה ולטפל בבעיה. (לקחת לדוגמא ילד לרופא)

היה חשוב לי כי מקום העבודה לא יהיה כמאמר הבדיחה – מקום של תשע אפס חמש – באים בתשע, עושים אפס והולכים בחמש, אלא מבחינתי העיקר שיביאו תוצאות גם אם מסיבות אישיות הם נאלצים לעבוד בימים מסוימים הרבה פחות שעות מהמקובל.

התוצאה לאישור החופשי לצאת לצורך פיתרון בעיות אישיות יצר אוויר מאוד נוחה ונעימה במקום העבודה.

 

TQL – הקשבה לעובדים

בהרצאה זו מסביר פרופ’ דרור חסידים על חשיבות ההקשבה לעובדים. כמו כן נותן פרופסור דרור חסידים את הדוגמא על רשת הילטון

בחירת העובדים המתאימים ביותר לא מספיקה כמובן, אלא גם היכולת לפתח את הכישורים שלהם באמצעות סמינרים, קורסים מקצועיים, לספק להם הכשרה מתמדת  ובעיר, לתת לעובדים מרמות ההנהלה ועד העובדים הזוטרים ביותר להיות מעורבים ולהרגיש חלק מהארגון. לשתף אותם בדיונים, לשמע לדעתם, ולתת להם הרגשה של שייכות.

קולגייט. נשיא חברת קולגייט נהג לשתף את כל העובדים פעם בשבוע בישיבה ולשתף איתם, לנהל איתם סיעור מוחות ולשמוע את דעתם. גם העובדים אהבו את זה אבל בעיקר, החברה הרוויחה.

כך למשל הציע באחת הפגישות אחד מעובדי החברה אשר עבד על פס הייצור להגדיל את הקוטר של פתח יציאת משחת השיניים מתוך השפופרת.

הצעה זו שהעשירה את החברה במיליארדים רבים יכולה לנבוט רק ממוחו של איש הייצור הנמצא על קו הייצור יום יום, שעה שעה.

עובדים הנמצאים בפרונט ליין, אילו למשל שנמצאים בקשר ישיר עם הלקוחות, יודעים הרבה יותר טוב מהמנהלים היושבים במשרדים המרוחקים – מה הלקוח רוצה,

כאשר מנהיג יודע לשתף את העובדים ולהקשיב להם, הם מעריכים אותו יותר, ומנגד, מרגישים מחויבים יותר.

דוגמא נהדרת נוספת היא רשת הילטון אשר נוסדה על ידי קונרד ניקולס הילטון בסיסקו שבטקסס הילטון היה מסוג המנהיגים שהשקיעו זמן רב בעובדים מכל הרמות. פעם בשבוע היה מסיר מעצמו את החליפה והעניבה, לובש בגדי עבודה והולך לעבוד באחד המלונות השייכים לו. בדרך זו היה יוצר קשר בלתי אמצעי עם העובדים, לומד מהם, מלמד אותם, מכיר אותם, ובעיקר רואה בעיניו מה קורה בשטח (וגם זכה מהם להרבה כבוד והערכה).  

רשת הילטון מחזיקה כיום בכ-2,700 מלונות בכל רחבי העולם. בתחילת דרכה מכרה את הזכויות על השם הילטון לחברה בריטית, אולם בשנת 2006 רכשה ומיזגה את החברה הבריטית לתוך הרשת. בשנת 2007 פורסם כי משפחת הילטון מכרה את בעלותה ברשת המלונות בסכום של 26 מיליארד דולר.

TQL – בחירת אנשים

פרופסור דרור חסידים בסמינר על ניהול מנהיגותי. בפרק הזה מכניס פרופסור דרור חסידים את המושג TQL

בתורת הניהול מדובר על TQM (Total Quality Management) ואילו כאשר מדובר על מנהיגות אני מעדיף לדבר על TQL – Total Quality Leadership

ה-TQL כולל כמה נקודות מרכזיות חשובות:

הנקודה הראשונה בה נמדדת רמת ה-TQL היא היכולת לתפקד תחת משברים ומצבים משתנים ולא ידועים. זו למעשה המציאות העסקית שבא אנחנו חיים.

נקודה השנייה היא היכולת לבחור את האנשים המתאימים. הבחירה היא לא רק ברמה המקצועית אלא ברמת האופי ובהתאמה לטבע ואופי לאופי החברה שלך.

ניקח לדוגמא את חברת התעופה בריטיש אירווייס. עד שנות השמונים הייתה החברה המובילה בעולם. היו לה את הטייסים הטובים ביותר שבאו מחיל האוויר המלכותי הבריטי.

בשנות השמונים נקלעה בריטיש איירווייס למשבר חריף וכמעט התפרקה.

המדינה החליטה למכור את החברה לבעלים פרטיים אשר בדקו וראו כי יש שינוי בציפיות הנוסעים מחברת התעופה.

אם בשנות השישים ושבעים הדבר החשוב ביותר לנוסעים התמקד בבטיחות החברה, בטייסים הכי טובים, המטוסים הכי טובים. הרי שבשנות השמונים אנשים התרגלו לטיסות והדבר הכי חשוב מבחינתם השתנה – מבטיחות לשירות. מאחר ורוב העובדים של בריטיש איירווייס באו מחיל האוויר המלכותי הבריטי, הרי שאופיים מלכתחילה לא כלל את מתן השירות.

כאשר הבעלים החדשים של בריטיש איירווייס הבינו כי אופי החברה צריך להתמקד בשירות, הרי שהחלו לגייס אנשים בעלי תודעת שירות מפותחת יותר. זה בעצם מה שגרם לחברה לחזור למסלול שלה.

בשנת 2004 נבחרה בריטיש איירווייס שנה רביעית ברציפות על ידי קוראי המגזין ביזנס טרבלר כחברת התעופה הטובה בעולם בכל הקטגוריות המחלקתיות (ראשונה, עסקים ותיירות) וכן כחברה הטובה בעולם לטיסות ארוכות טווח ולטיסות קצרות טווח. כמו כן נבחרה החברה במקום הראשון בקטגוריית החברה המציעה את תוכנית הנוסע ‘המתמיד הטובה’ ביותר.

החזון של וול מארט באינטרנט

דרור חסידים, פרופ’ למינהל עסקים מספר על החזון של וול מארט באינטרנט. כן מספר דרור חסידים על ניסיונו האישי עם המכירות באינטרנט

 

לסם וול-מארט כאמור היה חזון ובאמצעותו הקים את רשת החנויות הגדולה בעולם. המשך החזון שלו היה קשור באינטרנט. כאשר ראה כי רשת האינטרנט הולכת ומתפתחת הבין כי באמצעות האינטרנט יוכל להגדיל את נתח השוק שלו וכך היה בין הראשונים שפתח חנויות וירטואליות ברשת.

בתחילת הדרך החנות הוירטואלית הראשונה אמנם לא הצליחה ברמת הקניה, אבל עצם קיומה עזרה מאוד ברמת יחסי ציבור ופרסום. אנשים נכנסו לראות לחנות כדי לראות מה יש שם ואת המוצרים עצמם קנו בחנויות וול מארט הקרובות למגוריהם.

עם הזמן, כאשר האנשים התרגלו לרכוש באינטרנט החלה גם החנות הוירטואלית של וואלמרט להצליח.

במאמר מוסגר, מהיכרות אישית עם נושא המכירות באינטרנט, אני יכול להעיד כי הדבר פעל גם בישראל. חברת הנסיעות איסתא באמצעות שותפתה חברת וואלה – הקימה את וואלה תורס – סוכנות נסיעות וירטואלית.

בתחילת הדרך וואלה תורס אמנם לא הייתה רווחית, אבל כמות הפרסום ויחסי הציבור שגרפה היו יוצאים מין הכלל והועילו לעסקי איסתא הלא וירטואליים. כיום החברה כמובן רווחית מאוד. המכירה באינטרנט חוסכת כוח אדם, משרדים ועלויות נוספות ולכן מאפשרת לחברות לחסוך ולהציע מוצרים זולים יותר כל עוד כמובן הם יוצרים אמון בקרב הלקוחות.

בעניין החזון החוכמה היא להנחיל את החזון לכל הרבדים בארגון. ככל שתהיה מנהיג טוב, אם לא תנחיל את החזון למנהלים ולעובדים לא תצליח לממש את החזון. סם וולמארט הצליח בצורה יוצאת מן הכלל על ידי הכשרה, על ידי סדנאות ועל ידי תגמול ובונוסים גבוהים על רווחים.

כיום נחשבת רשת החנויות וול-מארט לקמעונאית המזון הגדולה בארצות הברית ולקמעונאית הצעצועים הגדולה ביותר בארצות הברית. בסוף שנת 2006 דיווחה החברה על רווח נקי של למעלה מ-11 מיליארד דולר! 

מחוץ לארצות הברית מפעילה וול מארט רשת חנויות במקסיקו, בבריטניה, ביפן בארגנטינה, ברזיל, דרום קוריאה, פורטוריקו ובמדינות נוספות על פני הגלובס.

 

החזון של סם וול-מארט

פרופסור דרור חסידים מסביר מדוע חשוב לקריירה להיות מנהיגים. עוד מסביר דרור חסידים על חזון המנהיגים

החזון של סם וול-מארט

למה בעצם חשוב לנו לקריירה להיות מנהיגים?

זה חשוב לנו משום שכיום הקריירה שלנו מבוססת על המקצוע שלנו, אנחנו יכולים להיות רואי חשבון, מהנדסים,  עורכי דין, אבל, יש רואה חשבון המתקדם והופך להיות נשיא חברה גדולה ויש רואה חשבון שנשאר לעבוד כל חייו במחלקת החשבונאות. רוב האנשים רוצים לנהל את הקריירה שלהם, לטפס בסולם התפקידים, להגיע לסטטוס גבוה יותר, לקבל משכורות גבוהות יותר.

כמובן שלא כולם מגיעים לשם. ראש הממשלה בישראל הוא אהוד אולמרט. במקצועו הוא עורך דין. הוא למשל הגיע להיות ראש ממשלה, אבל הרי יש הרבה עורכי דין שלא הגיעו לשם.

ההבדל בין אילו שהגיעו (או מגיעים) לאילו שלא הגיעו הוא היכולת המנהיגותית – זהו הדבר היכול להביא להצלחה בקריירה.

חזון

הדבר הבסיסי ביותר שמנהיג צריך לפתח הוא החזון. חזון פירושו הוא היכולת לראות או לצפות את הנולד.

כמובן שיכולת זו אינה מספקת אלא נדרשת גם היכולת לממש את החזון.

ניקח למשל את סם וול- מארט שהקים בשנת 1962 את רשת החנויות וול-מארט. כאשר וול-מארט הקים את החנות הראשונה, היה לו חזון. הוא ראה כי האנשים בארצות הברית עסוקים בעיקר בקריירה שלהם ואין להם זמן לעשות קניות. על כן החליט להקים חנות שתהיה מעין כלבו ותכלול הכל. במקום ללכת לסופר לקנות מזון, לחנות בגדים כדי לקנות בגדים, לחנות הספרים ואחר כך לחנות מוצרי חשמל וכן הלאה, ריכז את כל המוצרים במקום אחד ובעצם פתר את בעיית הזמן אשר הפכה להיות משמעותית במיוחד בחברה האמריקאית.

באותה הזדמנות הבין כי אם הם הולכים לרכוש הכל במקום אחד, הרי שיהיה להם קשה לשאת את המוצרים ולכן גם פיתח את תחום האספקה – המשלוחים הביתה וכך חסך ללקוחותיו זמן ומאמץ.

כאשר ראה וול-מארט כי חזונו מתממש, ביצע קופי אנד פייסט ופתח חנויות נוספות בערים נוספות, בעיקר בערים בהם היה ריכוז גדול של אנשי קריירה.

באמצעות הרשת שהקים, הצליח ראה וול-מארט ליצור קניה מאוד גדול ובהתאמה, לרכוש בסול וגם למכור בזול ועדיין להישאר ברווח.

מטפורת הספינה

בפרק זה מסביר פרופסור דרור חסידים על ההבדל בין ניהול למנהיגות. עוד מסביר פרופ’ דרור חסידים – מנהיגות מהי

אנשים רבים מתבלבלים בין ניהול למנהיגות ורואים בהם דבר מאוד דומה. עצם העובדה שאנחנו מציינים אותם בשמות נפרדים – ניהול ומנהיגות, כבר מעידה על השוני ביניהם.

על מנת שנוכל להבחין בהבדל בין התנהגות ניהולית להתנהגות מנהיגותית ניקח מטפורה הממחישה את ההבדל. נניח שאנחנו רוצים לבנות ספינה.

הדרך הראשונה לבניית ספינה היא לאסוף קבוצת אנשים, לספק להם מדריכים והוראות כיצד לבנות אותה, להסביר להם, לפקח עליהם וכך לבנות בסופו של דבר את אותה ספינה.

הדרך השנייה היא לאסוף קבוצת אנשים, ולהסביר להם עד כמה הים הוא מקום יפה, מרתק, שיכול לספק להם הרפתקאות מרתקות ועל ידי זה לגרום להם לרצות לבנות את הספינה בעצמם.

כפי שניתן להבין, הדרך הראשונה היא הדרך הניהולית – קיבוץ אנשים, חלוקת משימות, פיקוח והנחיה בעוד  שהדרך השנייה היא הדרך המנהיגותית – אנחנו בונים אצלם חזון ומביאים אותם להגשים את החזון.

בעת החדשה, ישנם מספר משמעויות שונות למושג מנהיגות. משמעות אחת מתייחסת ליכולת להשפיע על אחרים ובאופן זה, להשפיע על הצלחת הארגון בו המנהיג נמצא. משמעות חדשה נוספת למנהיגות היא היכולת לבנות גשר, גשר בין ההווה לבין עתיד טוב יותר. בניית הגשר מאפשרת לאנשים לעבור אותו ולהשיג את הישגים העתידיים הללו.

פירוש נוסף למנהיגות בעת החדשה מדברת על היכולת לבצע מניפולציה. מנהיגות יכולה הרי להיות חיובית אך גם שלילית. היטלר היה מנהיג שלילי, מנהיגים איסלמים יוצרים אצל הציבור הדתי אמונות אמונה ודרכי התנהגויות מסוימות המובילות אנשים לפעולות התאבדויות. כדי לבצע מניפולציה שכזו, צריך להיות מנהיג.

מנהיגות היא למעשה כריזמה המאגדת בתוכה הרבה ביטחון עצמי, הרבה התלהבות. אישיות חזקה, ויכולת להשפיע על אנשים להתנהג בדרך מסוימת.

הדרך היחידה בה מישהו יכול להנהיג היא באמצעות העברת האמונה לאנשיו ביכולות שלהם אשר יביאו לידי מימוש תחת מנהיגותו. למנהיג יש את היכולת המיוחדת להביא אנשים מהמקום בו הם נמצאים למקום שלא היו בו מעולם ושוב, זה יכול להיות חיובי אך גם שלילי.

רוב המחקרים מראים כי אנשים מעוניינים להיות מונהגים. הם מעוניינים ללכת אחרי מישהו וזאת מכיוון שאין להם מספיק ביטחון בעצמם. המנהיג הוא שמספק להם את הביטחון והיכולת לבטא את הכישורים שלהם.

דרור חסידים -פרופסור באוניברסיטת פקין - קורות חיים

דרור חסידים – פרופסור באוניברסיטת פקין – קורות חיים

אקדמיה

פרופסור דרור חסידים משמש כיום כמרצה באוניברסיטת פקין בבית הספר למנהל עסקים ואף מלמד באוניברסיטת Political and Low Sciense בפקין

את התואר הראשון עשה באוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל יוניברסיטי – בניהול בתי מלון ותיירות. לאחר תואר ראשון פנה למסלול ישיר לדוקטורט – בכלכלה וניהול. עבודת הדוקטורט עסקה  בהתמחות הפרטה וניהול ארגוני

את פוסט הדוקטורט עשה באוניברסיטת קולומביה על הנושא ניהול אסטרטגי

בישראל לימד דרור חסידים באוניברסיטת בן גוריון.

תפקידים ציבוריים בעבר והווה:

פרופסור דרור חסידים משמש כיום כנשיא לשכות התיאום ישראל סין.

בעבר שימש כיועץ כלכלי לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. ניהול את קרן רמלה – לפיתוח העיר רמלה.  שימש כיו”ר קרן ההשקעות ישראל קליפורניה

 

דירקטוריונים בעבר ובהווה

דרור חסידים יושב כיום בדירקטוריון חברת הנסיעות איסתא.

בעבר ישב בדירקטוריונים של תדמור –הבית ספר המרכזי בישראל לניהול מלונאי וכן בחברת בזק קול – חברת בת של בזק

שירות צבאי

דרור חסידים הינו סרן במילואים (נ”מ)

פרסומים

דרור חסידים פרסם ארבעה ספרים בתחום ניהול העסקים וכ-17 מאמרים אקדמיים